החלטה בתיק ע"ע 57563-11-11

ניתנה ביום 26 יוני 2012

סרגיי מסירנוב                                                                                     המבקש

אמרז בע"מ                                                                                        המשיבה

בפני השופט אילן סופר

בשם המבקש: עו"ד ניק בנרי

בשם המשיבה: עו"ד יקטרינה ברנגולץ 

ה ח ל ט ה

1.         לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר שמואל משה ומר ראובן בצרתי; תע"א 1701-09) מיום 10.10.11, בו נדחתה תביעתו של המבקש על כל רכיביה, תוך חיובו בהוצאות משפט בסך של 4,000 ש"ח והוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.

הרקע לבקשה

2.         המבקש הועסק כפועל ייצור אצל המשיבה - חברה לייצור מוצרי פלסטיקה מחודש ספטמבר 2006 ועד חודש מאי 2007. תחילה הועסק המבקש אצל המשיבה באמצעות חברת השמה לכוח אדם, והחל מחודש ספטמבר 2006 נקלט לעבודה כעובד המשיבה מן השורה.

3.         לאחר סיום עבודתו הגיש המבקש לבית הדין האזורי בתל-אביב תביעה נגד המשיבה, בה עתר לתשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו אצל המשיבה וסיומה. בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש על כל רכיביה, וחייב אותו לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 4,000 ש"ח. בנוסף לכך, נוכח העובדה שהמבקש חרג, בניגוד להחלטת בית הדין, מהיקף סיכומיו, מצא בית הדין לנכון לחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.

4.         המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 9.11.11, דחה בית הדין האזורי את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב הביצוע שלפני.

הבקשה וטענות הצדדים

 5.        המבקש טען כי גבוהים סיכוייו לזכות בערעור. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי בית הדין האזורי טעה במסקנות המשפטיות, שכן לא התייחס לעובדה שהמשיבה כפתה על המבקש ועובדים אחרים לעבוד שבוע שלם בשתי משמרות בלבד, במתכונת המנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. לטענת המבקש, המשיבה שילמה לו שכר עבודה באופן המנוגד לצו ההרחבה בענף הפלסטיקה ועל כן לא היה מקום לדחות את תביעתו להפרשי שכר בעד עבודה במשמרות ובעד עבודה בשעות נוספות. עוד טען המשיב כי לא היה מקום לדחות את תביעתו בגין אי הפרשות לקרן הפנסיה, לפיצוי עבור עוגמת נפש וכן לפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה. עוד נטען כי לא היה מקום לאפשר לנציג המשיבה להעיד בהליך ההוכחות, שעה שלא הוגש תצהיר עדות ראשית בעניינו. כן נטען כי חקירת המבקש נערכה באווירה מתוחה, במהלכה סירב המבקש לקבל את הצעת בית הדין לפשרה. המבקש הוסיף וטען כי נקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגדו מצד המשיבה ייגרמו לו נזקים רבים וכי עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור ישמור על איזון. 

6.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש לא הציג נימוק כלשהו בגינו יש לעכב את ביצוע פסק הדין הכספי. לגופו של עניין טענה המשיבה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן מדובר בפסק דין מנומק ומפורט כראוי, המבוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, שבהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. עוד נטען כי מדובר בסך של 4,000 ש"ח, וכי טענת המבקש לפיה ביצוע מיידי של הסכום האמור יגרום לו נזקים רבים נטענה בעלמא, ללא ראשית ראיה. כן נטען כי המבקש לא העלה כל טענה לפיה יהיה קושי כלשהו להיפרע מהמשיבה אם יתקבל הערעור.

הכרעה